top of page

פעילות \ עמיות יהודית

מדינת ישראל היא התגשמות החלום הציוני של מימוש ההגדרה העצמית הלאומית של העם היהודי. אך הקמתה לפני כ-70 שנה, הוסיפה מימד של מורכבות ליחסים בתוך העם היהודי, הן בין אלה שבחרו לעלות לישראל או נולדו בה לבין המדינה עצמה והן בינם לבין היהודים הרבים שבחרו באופן מודע להמשיך ולקיים חיים יהודיים מלאים ברחבי העולם.
 

מה המשמעות של ריבונות יהודית במאה ה-21? מה פירוש ההגדרה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית"? מה הקשר בין יהדות דתית ליהדות לאומית או ליהדות תרבותית? – כל אלה שאלות הנוגעות לחיים היהודיים בתוך ישראל.

 

לעומתן, ישנן שאלות גם בקשר ליחסים בין ישראל ליהדות העולם – האם שלילת הגולה עדיין צריכה להיות עיקרון מוביל של החשיבה היהודית-לאומית? האם נכון לצפות מיהודי העולם לתמוך באופן אוטומטי וללא עוררין בכל מדיניות של כל ממשלה ישראלית, בכל רגע נתון? האם מנהיגי ישראל לוקחים בחשבון את הצרכים והאילוצים של יהודי העולם בניהול מדיניות החוץ של מדינת היהודים? האם זהו פרמטר רלבנטי בכלל?

לפי ד"ר נורית חמו, במאמר שפרסמה בספריית מט"ח: "עמיות יהודית היא תחושה של שייכות לעם היהודי, אלא שאין מדובר בהיבט רגשי בלבד. מדובר בתחושת שייכות המעוצבת כפועל יוצא גם של ידע וגם של התנהגויות. מתוך כך מובן כי שיח אודות עמיות יהודית הוא שיח על זהות. הגדרת אופייה של השייכות למעגל הרחב והמקיף- עם יהודי, תובעת שלבים מוקדמים של בירור הזהות במעגלים מצומצמים יותר, קרובים יותר ומוחשיים יותר לפרט, הגם שהזהות האישית תלויה בזהות הקולקטיבית, נובעת ממנה ולהיפך."

בתחום זה ישנם ב"אתגר" שני פרויקטים אשר מתפתחים בצורה מוצלחת ומנוהלים במחשבה שמתישהו בעתיד יתכן ויהיה כדאי להפוך אותם למיזמים עצמאיים ולנתק אותם מ"אתגר", על מנת לייצר השפעה גדולה יותר.

נוכח תופעות ההקצנה, הצורך בפוליטיזציה של תנועת ההתחדשות היהודית גובר...

 מוקדש לטיב היחסים שבין מדינת היהודים לקהילות היהודיות מחוץ לגבולותיה, במיוחד אלה שבאמריקה הלטינית.

"כל בן-אדם שתיפגשו אי-פעם יודע/ת משהו שאתם לא" ביל ניי

bottom of page