top of page

פעילות \ הסכסוך הישראלי-פלסטיני \ הכרה לאומית הדדית במולדת משותפת

במהלך שנות הסכסוך הישראלי-פלסטיני הועלו מתווים שונים לפתרון. פתרונות אלו זכו בצדק לביקורות רבות. חלק מהמתווים התבססו על הנחות ייסוד לוקות בחסר אשר לא אפשרו לעמים (או לקבוצות משמעותיות בתוכם) לקבל את הפתרון המוצע ולהפוך אותו מהצעה להסכם ומהסכם למציאות.

אחת הפעילויות הראשוניות שקיימנו החל משנת 2010 עם ייסוד "אתגר" הייתה להפעיל בעצמנו את הכלים לניתוח עומק של סכסוכים, אשר אנחנו מציעים לקבוצות שונות בתהליכים שלנו, ולבדוק מהם החסמים המונעים את התקדמות תהליך השלום. מסקנתנו הייתה שיש צורך לבצע שינוי יסודי בהנחות היסוד עליהן מתבססות היוזמות שאמורות להביא אותנו לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. כדוגמא לפרדיגמה אלטרנטיבית פיתחנו את תפיסת "הכרה לאומית הדדית כעוגן לשתי מדינות במולדת משותפת".

הצוות המוביל של עמותת "אתגר" יזם תהליך שמטרתו להציע מודל לפתרון בר-קיימא לסכסוך שיוכל להיות מקובל על כל הקבוצות המשמעותיות בשני העמים. השלב הראשון של תהליך זה כלל את לימוד ההיסטוריה של הסכסוך, הידברות מעמיקה עם נציגים של הקבוצות המשמעותיות בשני העמים, והשענות על עבודתם האינטלקטואלית של אנשי הגות רבים. מסקנת הצוות הייתה שהחסם העיקרי נובע מתפיסת עומק של הסכסוך כמערכת המונהגת על ידי דינאמיקה של משחק סכום-אפס. בתנאים אלו, אף אחת מכל ההצעות שהועלו לפתרון הסכסוך לא יכולה הייתה ליצור את האמון הדרוש כדי להתגבר על שנים רבות של כאב ושנאה.

מסקנת הצוות היא שיש צורך לייצר תפיסה אלטרנטיבית לפתרון בר-קיימא לסכסוך. התפיסה החדשה צריכה להיות מושתתת על עקרונות של הכרה לאומית מהותית הדדית בין שני העמים ולא על עקרונות של הרתעה וסנקציות.

את הפרדיגמה האלטרנטיבית הצגנו במסגרת הכנס בכנס באוניברסיטת הרווארד: המושב הראשון  ;  סיכום הכנס השלם

bottom of page